העדות הקדומה ביותר להכלאה בין הומו ספיינס לנאנדרטל התגלתה בישראל
לראשונה במדע תועדו קשרים ביולוגיים מוקדמים בין שתי הקבוצות האנושיות שנחשבו לשני מיני אדם נפרדים
לראשונה במדע תועדו קשרים ביולוגיים מוקדמים בין שתי הקבוצות האנושיות שנחשבו לשני מיני אדם נפרדים
מחקר בינלאומי בהובלת חוקרים מאוניברסיטת תל אביב והמרכז הלאומי הצרפתי חושף עדות ראשונה במדע לכך שהנייאנדרטלים וההומו ספיינס קיימו קשרים ביולוגיים וחברתיים ואף התרבו לראשונה בארץ ישראל. קבוצת החוקרים גילתה שילוב של תכונות נאנדרטליות והומו ספיינסיות בשלד של ילד בן חמש שנתגלה במערת סחול (הגדי) בכרמל לפני כ-90 שנה. גילו של המאובן כ-140,000 שנה, וזהו המאובן האנושי הקדום ביותר בעולם שמראה תכונות מורפולוגיות של שתי הקבוצות האנושיות הללו, שעד לא מכבר נחשבו לשני מיני אדם נפרדים.
המחקר נערך בהובלת פרופ' ישראל הרשקוביץ מהפקולטה לרפואה ומדעי הבריאות ע"ש גריי באוניברסיטת תל אביב ואן דמבריקורט-מלסה מהמרכז הלאומי הצרפתי למחקר. ממצאי התגלית ההיסטורית התפרסמו בכתב העת l’Anthropologie.
הילד ממערת סחול
"מחקרים גנטיים מהעשור האחרון מראים ששתי הקבוצות הללו החליפו גנים ביניהן", מסביר פרופ' הרשקוביץ. "גם היום, 40,000 שנה לאחר שהנאנדרטלים האחרונים נעלמו, חלק מהגנום שלנו, 2 עד 6 אחוזים, הוא ממקור נאנדרטלי. אבל חילופי הגנים הללו מתייחסים לתקופת זמן מאוחרת בהרבה: 60,000 עד 40,000 שנה לפני זמננו. כאן מדובר במאובן אנושי בן 140,000 שנה. במחקר אנחנו מראים שלגולגולת של הילד, שבצורתה הכללית מזכירה הומו ספיינס, בעיקר בקמירות של קופסת הגולגולת – יש מערכת אספקת דם תוך-גולגולתית, לסת תחתונה ומבנה אוזן פנימית האופייניים לנאנדרטלים".
במשך שנים נחשבו הנאנדרטלים לקבוצה שהתפתחה באירופה, שנציגים שלה נדדו לארץ ישראל רק לפני כ-70,000 שנים, בעקבות התפשטות הקרחונים באירופה. במחקר פורץ דרך שפורסם ב-2021 בכתב העת החשוב Science הראו פרופ' הרשקוביץ ועמיתיו שנאנדרטלים קדומים חיו בארץ ישראל כבר לפני 400,000 שנים. טיפוס אדם זה, שפרופ' הרשקוביץ כינה אותו "אדם נשר רמלה" (על שם האתר הארכיאולוגי שבו נמצא, הסמוך למפעל נשר רמלה) פגש בקבוצות ההומו ספיינס שהתחילו לצאת מאפריקה לפני כ-200,000 שנים – ולפי ממצאי המחקר הנוכחי, התרבו איתם. הילד (או הילדה) ממערת סחול הוא עדות המאובנים הקדומה ביותר בעולם לקשרים החברתיים והביולוגיים שנרקמו בין שתי האוכלוסיות הללו במשך אלפי שנים. סופם של הנאנדרטלים המקומיים שנבלעו לתוך האוכלוסייה של ההומו סאפיינס, ממש כפי שקרה עם הנאנדרטלים האירופאים והמאוחרים יותר.
ערבוב גנים ממושך
למסקנתם זו הגיעו החוקרים בתום שורה של בדיקות מתקדמות שערכו למאובן. ראשית הם סרקו את הגולגולת והלסת במיקרו-סי.טי (במכון משפחת שמוניס לאנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ומהסריקות הרכיבו מודל תלת-ממדי מדויק שלהם. הדבר אפשר להם לערוך ניתוח צורני מורכב של המבנים האנטומים (גם של מבנים אנטומים לא גלויים, כמו האוזן הפנימית), ולהשוותם לאוכלוסיות הומינידים שונות. כדי ללמוד את מבנה כלי הדם העוטפים את המוח, הם אף יצרו מבנה תלת-ממדי מדויק של פנים הגולגולת.
"המאובן שמצאנו הוא העדות הפיזית הקדומה ביותר הידועה כיום לזיווג בין נאנדרטלים להומו ספיינס", אומר פרופ' הרשקוביץ. "בשנת 1998 התגלה בפורטוגל שלד של ילד שמראה תכונות של שתי הקבוצות האנושיות הללו. אלא שהשלד הזה, שזכה לכינוי 'הילד מעמק לפדו', מתוארך ל-28,000 שנים לפני זמננו, כלומר מאוחר ביותר מ-100,000 שנה לילד מסחול. מסורתית, אנתרופולוגים משייכים את המאובנים שנתגלו במערת סחול, יחד עם מאובנים שנמצאו ממערת קפזה שליד נצרת, לקבוצה קדומה של הומו ספיינס. המחקר הנוכחי מגלה שלפחות חלק מהמאובנים שנמצאו במערת סחול הם תוצאה של חדירת גנים מתמשכת מהאוכלוסייה הנאנדרטלית המקומית – והוותיקה – לאוכלוסייה של ההומו ספיינס".