חדשות

מחקר חלוצי, שנערך בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב, מצביע על השפעה שלילית של הרפורמה המשפטית על הבריאות הנפשית, בעיקר בקרב אלו המתנגדים לה. המחקר בוחן שאלות מגוונות בנושאי הרפורמה המשפטית, בריאות נפשית וחוויות במסגרת המחאות הקשורות לרפורמה המשפטית. ממצאי המחקר עולה כי מתנגדי הרפורמה חווים למעשה מצב של לחץ אקוטי, שיש לו תגובות המאפיינות אנשים שעברו טראומה.

בין היתר, הם חווים תסמינים כגון חוויות טורדניות חוזרות הקשורות למצב, קושי להירדם ולישון, עצבנות ורוגז, וכן חלה עליה משמעותית בשימוש בחומרים פסיכואקטיביים (עישון, שתיית אלכוהול, שימוש בתרופות מרשם להרגעה ושימוש בתרופות ללא מרשם). החוקרים מציינים כי "התמונה הנגלית לעין היא של תסמיני מצוקה ודיכאון ששיעורים משמעותיים בציבור חשים, ועלולות להיות למצב זה השלכות גם בטווח הארוך".

המחקר נערך בהובלת צוות חוקרים המתמחה בתחומי בריאות הנפש, לחץ, טראומה ומדיניות חברתית מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב: פרופ' קרני גינזבורג, ד"ר נגה צור, פרופ' גיא שילה, פרופ' בל גבריאל-פריד, פרופ' יעל בנימיני, פרופ' ליאת חממה, ד"ר ליה לוין, ד"ר חגית סיני גלזר.

מצב ייחודי שטרם נחקר

ד"ר נגה צור מסבירה כי "המצב בישראל כעת הוא ייחודי ולמעשה אין מחקרים רבים בעולם על ההשלכות הרגשיות, נפשיות ותפקודיות של משבר לאומי שבבסיסו עמדות של חלקים נרחבים בציבור שסבורים שמדובר בשינוי משטרי והחלשת הדמוקרטיה. למעשה, מדובר במצב שבו עבור אלו המתנגדים לחקיקה, פעילות הממשלה יכולה להיתפס כהפרה של הסדרים חברתיים בסיסיים, כאיום ממשי על החופש של הפרט. בקרב הציבור יכולה להיווצר תחושה שהממשלה בוגדת באמון שלהם, מאחר ואינה פועלת לקידום הזכויות והרווחה שלהם. מצבים כאלה, ומה שניכר מהתחושות בשטח, יכולים להביא למצוקה גדולה. מכאן יצאנו למחקר".

במסגרת המחקר, החוקרים אספו את הנתונים בשבוע שבו ישראל סערה בעקבות הודעת הפיטורים של השר גלנט, המחאות התגברו, התקיימה המחאה הראשונה הגדולה של תומכי הרפורמה המשפטית, ולאחר ההחלטה על השהיית התוכנית לצורך הידברות.

מדגם המחקר כלל 876 משיבות ומשיבים, המהווים מדגם מייצג של החברה הישראלית במדדים הסוציו-דמוגרפיים (כגון גיל, מגדר, מצב סוציו-אקונומי, אזור מגורים, דת ומידת דתיות). המדגם מייצג מבחינת מדדים אלו את האוכלוסייה היהודית החילונית, המסורתית והדתית; תתי המדגם, החרדים והערבים, הטרוגניים ומייצגים את האוכלוסייה ברוב המדדים.

כמו כן, פרופ' גיא שילה מצוין כי "מבין המשיבים, כשליש (28.4%) תמכו באופן מלא ברפורמה המשפטית המוצעת, כשליש (32.4%) התנגדו באופן מלא לרפורמה, ואילו האחרים נחלקים לשתי קבוצות - והם אנשים אשר מתנגדים חלקית או תומכים חלקית ברפורמה משפטית.

לחץ אקוטי שורר במדינה

עורכי המחקר מציינים כי בבחינת המדדים הקשורים לבריאות נפשית, נמצאו הבדלים מובהקים בין ארבע הקבוצות במדדי הדיכאון, הלחץ האקוטי, והערעור של האמונות הבסיסיות ביחס לחיים.  כך, ניתן לראות הבדלים מובהקים בין אלו המתנגדים לרפורמה המשפטית (באופן מלא או חלקי), לבין התומכים בה (באופן מלא או חלקי) בפריטי שאלון הדיכאון. המתנגדים לרפורמה חווים עצבנות, חרדה, מתח, דיכאון וחוסר תקווה, חוסר מסוגלות להפסיק לדאוג, וחוסר הנאה ועניין, בשיעורים גבוהים משמעותית בהשוואה לתומכים ברפורמה. 

פרופ' קרני גינזבורג, חוקרת בתחום הטראומה, מסבירה כי הממצאים מצביעים על כך שהמצב החברתי-פוליטי במדינה מהווה למעשה מצב של לחץ אקוטי, שיש לו תגובות המאפיינות אנשים שעברו טראומה. גם אחרי שלוקחים בחשבון גורמים שיכולים להסביר את רמת הדיכאון של המשיבים, הלחץ האקוטי, וערעור האמונות הבסיסיות, נותרים הבדלים משמעותיים (מובהקים סטטיסטית) בין המתנגדים לרפורמה, שדיווחו על יותר סימנים של דיכאון, לבין התומכים בה. על כן נראה כי תגובות אלו של המתנגדים לרפורמה קשורות לפעילות החקיקה עצמה והמשמעות שיש לה עבור האזרחיות והאזרחים בישראל ".

המחקר נערך בהובלת תלמידת הדוקטורט, יפעת טרנובסקי מהמעבדה של פרופ' יוסי יובל, נוירו-אקולוג מבית הספר לזואולוגיה וראש בית הספר סגול למדעי המוח ובשיתוף דיקאנית הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, פרופ' קרן אברהם וד"ר שחר טייבר מצוות המעבדה שלה. כמו כן השתתפו במחקר עמיתים מאוניברסיטת מרילנד. המחקר פורסם בכתב העת Life Science Alliance.

במסגרת המחקר, החוקרים העריכו תחילה במחקרם את גילם של 47 עטלפי פירות מצריים (Rousettus aegyptiacus), על ידי מדידת הצטברות מתילציות (תהליך שבו קבוצת מתיל מחליפה אטום מימן) של מולקולות ה-DNA של החיות. לאחר מכן, החוקרים בדקו את שמיעתם של העטלפים על ידי ניטור תגובות חשמליות במוחם לצלילים בתדר ובעוצמה משתנים. ההקלטות הראו ירידה ברורה בשמיעה, הקשורה בגילם של העטלפים, וכמו אצל בני אדם, הירידה בלטה במיוחד בתדרי צליל גבוהים יותר. כמו כן, שיעור אובדן השמיעה ביחס לגילם של העטלפים, היה דומה מאוד לשיעור הנצפה בבני אדם מזדקנים.

בדיקות נוספות הצביעו על כך שבדומה לבני אדם, עטלפים חווים ירידה בשמיעה הקשורה במבנה השבלול ובתפקודו, כמו גם ירידה במהירות העיבוד של עצב השמיעה. "סימפטום אחרון זה", מסבירה טרנובסקי, "עלול לפגוע בהבנת הדיבור בבני אדם, ועלול להקשות על השימוש בסונר בקרב עטלפים מבוגרים. עטלפי הפירות המצריים שחקרנו מסתמכים על הד כאשר הם מבצעים משימות שונות, אבל הם גם מסתמכים במידה רבה על ראייה כשמתאפשר להם. לכן יש לשחזר את הבדיקות שביצענו במחקר, הפעם בעטלפים עם ראייה ירודה, שעבורם איכון-הד הוא כמעט מנגנון ההתמצאות היחיד".

תגליות חדשות על תהליך איבוד השמיעה

כמו כן, החוקרים מעריכים כי אחד הגורמים האפשריים לאובדן השמיעה בקרב עטלפי הפירות המצריים הוא החשיפה המצטברת לרמות רעש גבוהות בסביבתם. כמו מיני עטלפים רבים אחרים, עטלפי פירות מצריים חיים במושבות גדולות ומשמיעים קריאות חברתיות תכופות ורועשות. טרנובסקי ועמיתיה הציבו מספר מיקרופונים בתוך מערת עטלפי הפירות וגילו כי הם נחשפים באופן תדיר ליותר מ-100 dB, עוצמה השווה לרעש של אופנוע או מסור חשמלי. למרבה ההפתעה, הרעשים החזקים ביותר היו בתדרים נמוכים, ואילו הבדיקות שנערכו הראו כי אובדן השמיעה מתבטא בעיקר בתדרים גבוהים.

"השילוב בין רמות הרעש הגבוהות מאוד שאליהן נחשפים עטלפי פירות לבין הקצב המתון (בדומה לבני אדם) של אובדן שמיעה הקשור בגיל, מצביע על כך שלעטלפים עשויות להיות התאמות מיוחדות להתמודדות עם סביבתם הרועשת", מסכם פרופ' יובל. החוקרים מקווים כי הבנת ההתאמות הללו תוכל לספק תובנות באשר למנגנוני אובדן השמיעה הקשור בגיל בקרב בני אדם.

^{פרופ' יוסי יובל ושני חברים מכונפים}

החללית Gaia שוגרה ע"י סוכנות החלל האירופית ב-2013 ומאז היא מנטרת באופן קבוע את המיקום של למעלה ממיליארד כוכבים בגלקסיה שלנו בדיוק חסר תקדים. ארגון הכולל כמה מאות מדענים ברחבי אירופה (כולל ישראל), מעבד את הנתונים המגיעים מהחללית ומנגיש אותם לשימוש הקהילה המדעית כולה. אחד הצוותים, ובהם קבוצת מחקר של אוניברסיטת תל אביב בהובלתו של פרופ' (אמריטוס) צבי מזא"ה מבית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה, מתמקד במחקר של כוכבים כפולים המתגלים מתוך נתוני החללית. לאחרונה פרסם הארגון רשימה של יותר מרבע מיליון כוכבים כפולים שאחד מבני הזוג הוא חור שחור – אובייקט שמיימי מן הנדירים ביקום, החג סביבם, בהם חור שחור שנמצא במרחק 1500 שנות אור מכדור הארץ.

בן זוג בלתי נראה

צוות החוקרים מאוניברסיטת תל אביב, שכולל גם את ד"ר סהר שחף (הנמצא כעת במכון וויצמן), ד"ר שמחון פייגלר וד"ר דולב בשי, פיתח טכניקה לזיהוי כוכבים כפולים שאחד מבני הזוג הוא חור שחור. קשה מאוד לגלות חורים שחורים, מפני שהאור איננו יכול להבקיע את כוח המשיכה החזק שבסביבתו של החור השחור. כאשר חור שחור "דומם" כזה נמצא במערכת זוגית עם כוכב רגיל, משתמשים בתנועת הכוכב הנראה כדי למדוד את המסה של בן הזוג הבלתי נראה ולהוכיח שזהו אכן חור שחור. בשנים האחרונות פורסמו מספר הצעות לזיהוי חורים שחורים דוממים במערכות זוגיות, אבל בכל המקרים התעוררו שאלות קשות שערערו את אמינות הזיהוי.

הנתונים של גאיה שפורסמו לאחרונה איפשרו לזהות מספר קטן של כוכבים שתנועתם על פני מישור השמיים מעידה על קיומו של חור שחור דומם כבן זוג. לפני חודשים אחדים גילה צוות בינלאומי, שכולל את קבוצת המחקר מאוניברסיטת תל אביב, חור שחור ראשון, Gaia BH1, שנמצא במרחק של 1500 שנות אור. תצפיות ייעודיות מן הקרקע שנערכו באינטנסיביות בחודשים האחרונים אישרו כעת את קיומו של Gaia BH2, חור שחור שני הנמצא במרחק של כ-4000 שנות אור. שני החורים השחורים כבדים (כל אחד) פי 10 מן השמש שלנו.

"זהו גילוי מרגש", אומר פרופ' צבי מזא"ה. "השילוב הראשון מסוגו בין התצפיות מן הקרקע, לבין נתוני החללית, מוכיח מעל לכל ספק שגילינו שני חורים שחורים דוממים. הקירבה היחסית שלהם אלינו מראה כי מספרם של החורים השחורים הדוממים בחלל הוא גדול, והנתונים של החללית הממשיכים לזרום יביאו לגילויים של אובייקטים רבים כאלה, כפי שאכן ציפו עבודות תיאורטיות שונות. אני גאה שקבוצת המחקר שלנו זכתה להשתתף בעיבוד הנתונים של גאיה, ואחר כך במעקב אחרי המועמדים שהתגלו, שילוב ראשון מסוגו שהביא לזיהויים של שני חורים שחורים קרובים יחסית. אני מקווה שהגילוי יוביל להבנה מעמיקה על אופן ההיוצרות של מערכת כפולות כאלה, תהליך שפרטיו אינם מובנים כרגע".