פרופ' יואל מוקיר שב לאוניברסיטת תל אביב לביקור מיוחד בקמפוס

השבוע אירחה אוניברסיטת תל אביב את פרופ' יואל מוקיר, זוכה פרס נובל לכלכלה לשנת 2025 ופרופסור אורח בבית הספר לכלכלה ע"ש איתן ברגלס, לביקור מיוחד לציון הישגיו האקדמיים ותרומתו ארוכת השנים לאוניברסיטה.

במהלך הביקור נשא פרופ' מוקיר הרצאה פומבית תחת הכותרת "מה מניע צמיחה כלכלית?", בהנחיית נשיא אוניברסיטת תל אביב פרופ' אריאל פורת והמשנה לנשיא לעניינים בינלאומיים פרופ' מלאת שמיר, והשתתף בטקס חנוכת כיכר הסטודנטים לכלכלה שנקראה על שמו.

פרופ' מוקיר, היסטוריון כלכלי ישראלי־אמריקאי ופרופסור באוניברסיטת נורת'ווסטרן, זכה בפרס נובל לכלכלה בזכות מחקריו פורצי הדרך על חדשנות, שינוי טכנולוגי והכוחות המניעים צמיחה כלכלית ארוכת טווח.

בשנים האחרונות פרופ' מוקיר פירסם שני ספרים: "תרבות של צמיחה: מקורותיה של הכלכלה המודרנית" (2016) ו"שתי דרכים לשגשוג: תרבות ומוסדות באירופה ובסין" (2025).

^{פרופ' מוקיר בהרצאתו,  "מה מניע צמיחה כלכלית?"}

הוקרה לחוקר ולמורה

במסגרת הביקור, הקדישה אוניברסיטת תל אביב את כיכר הסטודנטים לכלכלה על שמו של פרופ' מוקיר, כהוקרה על תרומתו המחקרית ועל שנות הוראה והנחיית סטודנטים בבית הספר לכלכלה.

בהתייחסו לקשרו לאוניברסיטה ולישראל אמר:

לא משנה היכן אתה גר, ישראל נשארת נטועה עמוק בנשמה. אני במיוחד אוהב ללמד סטודנטים ישראלים – הם תמיד מעורבים מאוד ומוכנים לחלוק את רעיונותיהם. אני לא יכול לחכות למה שיבוא בהמשך… אני רק בתחילת הדרך.

מהפכת הבינה המלאכותית – והלקח מההיסטוריה

מחקריו של פרופ' מוקיר עוסקים במשך שנים בשאלה כיצד יצירה והפצה של "ידע שימושי" הניעו את המהפכה התעשייתית והובילו לצמיחה כלכלית. במהלך ביקורו שאלנו אותו כיצד הוא רואה את השפעתה של הבינה המלאכותית על תהליכים אלה.

לדבריו, הבינה המלאכותית צפויה להרחיב את הידע האנושי ולהפוך אותו לנגיש יותר, אך היא גם עלולה לצמצם את מגוון הרעיונות אם העולם יתבסס על מספר מצומצם של מערכות.

"אם כל העולם ישתמש בשניים או שלושה מקורות של בינה מלאכותית, ייתכן שכולנו נחזור על אותם רעיונות."

עם זאת, מוקיר נשאר אופטימי. לדבריו, ההיסטוריה מלמדת שמונופולים אינם מחזיקים לאורך זמן, והתחרות מעודדת חדשנות וגיוון.

^{פרופ' מוקיר ופרופ' פורת}

האוניברסיטאות כמנוע של שיתוף ידע

מוקיר התייחס גם לתפקידן של האוניברסיטאות בעידן של קיטוב פוליטי ותחרות גיאופוליטית: "האוניברסיטאות הן עמוד תווך מרכזי של הקהילה האינטלקטואלית העולמית."

לדבריו, באמצעות שיתופי פעולה בינלאומיים, חילופי סטודנטים וחוקרים, כנסים ומחקר משותף, האוניברסיטאות ממשיכות לטפח את זרימת הידע והרעיונות מעבר לגבולות מדיניים.

"הן אחד המנועים המרכזיים של הקהילה האינטלקטואלית העולמית – איך ייתכן שלא?"